פסק-דין בתיק הפ"ב 24506-02-12

1.         בקשה לביטול חלקי של פסק בורר, תיקונו ואישורו לאחר תיקונו.

            רקע עובדתי

2.         שמואל וציפורה מקוב ז"ל (להלן: "מקוב"), היו דיירים מוגנים בבית צמוד קרקע (להלן: "המושכר"),  בחלקה 90 בגוש 3704, ברחובות (להלן: "החלקה").

3.         ביום 4.7.71 נחתם הסכם פינוי בין מקוב לבין המשיבה  1, אהרון גיבור חברה קבלנית לבניין בע"מ (להלן: "משיבה 1"), אשר רכשה את זכויות הבעלות בחלקה על מנת להקים עליה שני בניינים (להלן: "הסכם הפינוי").

4.         על פי הסכם הפינוי, התחייבה המשיבה 1, ליתן למקוב, דירת מגורים בת 2.5 חדרים, תמורת זכויותיהם כדיירים מוגנים בחלקה.

            מקוב פינו את המושכר, במהלך השנים 1977-1978 ונרשמה לטובתם הערת אזהרה, בגין הסכם הפינוי.

5.         בשנות ה-80, הלכו בני הזוג מקוב לעולמם והמבקשים הינם יורשיהם כדין (להלן: "המבקשים" או "יורשי מקוב").

6.         ביום 12.2.08, נחתם הסכם מכר לפיו המשיבה 2, אלון תבור חברה לבניין בע"מ (להלן: "משיבה 2"), רכשה את זכויותיה של המשיבה 1 בחלקה וקיבלה על עצמה את התחייבויותיה כלפי מקוב (להלן: תקראנה ביחד: "המשיבות").

7.         הסכם הפינוי לא הוצא אל הפועל, מסיבות שונות.

8.         ביום 28.10.10, נחתם בין המבקשים - יורשי מקוב, לבין המשיבות, הסכם בוררות על  פיו   עו"ד מוטי בניאן, מונה לשמש כבורר במחלוקות ביניהם ובראשן השאלה האם ליורשי מקוב קיימת זכות לקבל תמורה ו/או פיצויים, בגין הסכם הפינוי ואם כן, מה טיבה וגובהה של אותה תמורה.

9.         הבורר החליט, בהסכמת הצדדים, לפצל את הדיון, כך שתחילה תידון שאלת חבותן של המשיבות לספק למבקשים דירה ולשלם דמי שכירות ראויים וככל שיקבע כי קיימת חבות, כזו או אחרת, יטענו  הצדדים, בשלב מאוחר יותר,  לעניין גובה החבות.

10.        ביום 9.7.11, הוציא הבורר תחת ידיו, פסק בוררות חלקי, אשר כונה "פסק דין חלקי", במסגרתו  דן בשאלה שהוגדרה על ידו, בפתח הפסק, כדלקמן: "מה דינה של התחייבות משנת 1971 של רוכש חלקה....במחיר מופחת המשקף קיומו של דייר מוגן בחלקה, כשהמחיר שיש לשלם לדייר המוגן נקוב מראש בדמות של דירה בת 2.5 חדרים שתיבנה על החלקה...אך הדירה טרם נבנתה עד היום? הדייר המוגן עזב, נטש את המושכר ונפטר וכעת יורשיו מבקשים את  קיום התחייבות הקונה? האם ההתחייבות התיישנה?

            ואם ההתחייבות לא התיישנה, באיזה מטבע על הקונה לשלם את התחייבויותיו? לפי מטבע של דירת 2.5 חדרים של שנת 1971 או לפי מטבע של דירת  3 או 4 חדרים...

            והאם מגיע לדייר המוגן או יורשיו, דמי שכירות ראויים על השנים שהדירה טרם נבנתה ונמסרה?"

11.        בפסק הבורר החלקי, דן הבורר בטענת המשיבות כי תביעותיהם של יורשי מקוב, על פי הסכם הפינוי, התיישנו וקבע כי זכותם לקבל דירה, כאמור בהסכם הפינוי, לא התיישנה והינה עומדת בעינה.

            לעניין התביעות הכספיות, קבע הבורר כי חבות המשיבה 2, לפצות את יורשי מקוב, הינה בסכום השווה לדמי שכירות ראויים, עבור תקופה של שבע שנים לפני הגשת התביעה וכי התביעה לתשלום דמי שכירות ראויים, לגבי התקופה שמעבר לשבע שנים עובר להגשת התביעה - התיישנה.

            הבורר הוסיף וקבע כי יורשי מקוב זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש בשל העובדה שלא קיבלו את המגיע להם, על פי הסכם הפינוי משך שנים רבות והעריך את הפיצוי בגין ראש נזק זה, בשווי של דמי שכירות ראויים לשנה.

12.        ביום 29.12.11, ניתן פסק בוררות משלים (להלן: "פסק הבוררות המשלים"), במסגרתו דן הבורר בשאלת גודל הדירה לה זכאים המבקשים, גובה דמי השכירות הראויים ובשאלת החבות במע"מ, בגין בניית הדירה.

13.        ביום 8.2.12, ניתן פסק בוררות  משלים מתוקן וזאת בעקבות בקשות תיקון הדדיות שהוגשו על ידי הצדדים (להלן: "פסק הבוררות המשלים המתוקן").